604מילות מפתח-אלדר גלאור-אורתו דה-תיאטרון הסימטה604 צילומים-התיאטרון מילות מפתח הנה הצגה שזכתה בפרס ראש עירית עכו בפסטיבל עכו 2009. ההצגה מאת אלדר גלאור ובבימוי מרטין מוגילנר מבוססת בעיקר על כתבותיו של גדעון לוי. משתתפים בהצגה שחקנים יהודים וערבים כאחד. היא עוסקת בסכסוך הערבי-יהודי והדברים הנובעים ממנו. אפשר לבקר הצגה,אירוע,מיצג מכמה בחינות. יש אפשרות לבקרם מבחינת התוכן,מבחינה הפוליטית,מבחינת האמת המתוארת בהם,מבחינת הערך האמנותי,מבחינת האמירות,מבחינת איכויות המשחק,הבימוי,העמדת ההפקה וכו'. זהו מחזה פוליטי מובהק עם מגמה ברורה עוד יותר. אינני מעונין לעסוק ולנגוע הפעם בחלק גדול מבחינות ונקודות אלו על כן אתיחס ואגע בשלוש נקודות בלבד.המשחק,הבימוי והעמדת ההצגה. המשחק של כל המשתתפים עומד על רמה טובה.ראוים לציון מיוחד גבריאל הדר בתפקיד גדעון לוי,לוטוף נוייסר בתפקיד אבו ג'יאד. כן השתתפו בתפקיד הערבי איברהים סקלה ובתפקידים הנשיים דורית אבנט,איילת הלפרן ומירי קירמאיר. אין אפשרות לדבר על משחק אופי ,על עומק בדמויות כי ההצגה היא ללא דו שיח משמעותי. היא מהוה רצף מגמתי חד כיווני המשתמש במחזה לאמירות פוליטיות מובהקות. הבימוי מלא ענין,מתח,דריכות.אינו מאפשר לך להתנתק לרגע מהמוצג. אולם תיאטרון הסימטה שינה את צורתו לצורך ההצגה . ערבי בלבוש מסורתי מקבל את פנינו במנורת לוקס. ההצגה מתחילה במשחק הכסאות.רק כיסא אחד פנוי והוא אינו יכול להספיק לישיבה של שניים. הבימוי מענין מאוד,מיוחד,קיצבי ביותר. הנאמר מלווה ללא הפסק במוסיקה מזרחית ערבית בעיקר בביצוע צ'לו- כאשר מוטיב מ"התקוה"חוזר בוריאציות שונות ללא הפסק. יובל מסנר הוא העורך והמבצע של מוסיקה זו והיא מוסיפה הרבה לטיב ההפקה ומתארת בצלילים את הנאמר. היא זועמת,מאיימת,רעש לא נעים לאוזן,כאוס. עיצב את התאורה מיכה מרגלית והיא משתלבת היטב באוירת המחזה. הבמה מלבנית כאשר הקהל יושב מסביב רק על הכסאות השחורים.הכסאות הלבנים מיועדים לשחקנים בלבד והם יושבים בין הקהל או נמצאים בתנועה מתמדת על הבמה. כל המרכיבים הללו נותנים לנאמר ביטוי מאוד תיאטרלי ומענין מבחינה אמנותית. לראות או לא לראות:הכל תלוי בהשקפת העולם של הצופה. נכתב על ידי displayEmail('blog','elybikoret','gmail.com',"elybikoret") elybikoret-אלי ליאון , 5/2/2010 12:14
